שוק הפארמה הקוריאני גדל בשיעור גידול שנתי דו-ספרתי מאז 2004. גידול זה נובע בעיקר מהזדקנות האוכלוסיה ואימוץ אורח חיים מערבי. כתוצאה מכך גדלה ההוצאה הרפואית, בעיקר בשל גידול חד במחלות כרוניות. בעוד שב-1980 רק 23.1% מהאוכלוסיה היתה מעל גיל 40, כיום למעלה מ-40% מהאוכלוסיה המונה 49 מיליון תושבים בדרום קוריאה בלבד, נמצאת בקבוצת גיל זאת.

עם הכנסות של $7.8 ביליון ב-2005, קוריאה ממוקמת במקום ה-11 בשוק הבריאות העולמי (לפי נתוני IMS מ-2006). בהנחה של המשך קצב גידול שנתי בשעור ממוצע של 15%, גודל השוק יכפיל את עצמו בתוך 5 שנים. לפי נתוני ה-OECD מ-2003, בעוד שההוצאה הממוצעת של אדם במדינות OECD על תרופות עמדה על $308, ההוצאה המקבילה בקוריאה עמדה על $183 פר אדם בלבד. זוהי אינדיקציה נוספת לפוטנציאל הגידול של השוק הקוריאני.

לדברי יוסי בורנשטיין, מנכ"ל חברת Shizim המייצגת בארץ חברות פארמה קוריאניות, למרות מגמת הגידול, שעור ההשקעה במו"פ ע"י החברות הקוריאניות הינו נמוך מאוד ועומד על כ-5% בלבד מהמכירות – לעומת השקעה כ-17% בממוצע ע"י כל אחת מ-10 חברות התרופות הבינלאומיות המובילות. "למרות הגידול המורגש בהשקעה במו"פ, חברות התרופות הקוריאניות עדיין מסתמכות בעיקר על רישוי טכנולוגיות מחו"ל לצורך שילוב מהיר של תרופות לתוך ה-pipeline של החברות המקומיות. חברות ישראליות יכולות לנצל מצב זה למכירת רישיון לחברות קוריאניות לייצור ושיווק התרופות בשוק הקוריאני. מצב כזה הינו אטרקטיבי במיוחד מאחר שמדובר באיזור צומח ומוגדר, אשר לא יפריע בחתימת הסכמים עתידיים עם ענקיות תרופות המעוניינות בזכויות הפצה בכל אירופה או ארה"ב".

לדברי בורנשטיין, מרבית החברות הקוריאניות מחפשות תרופות הנמצאות בפיתוח בשלבים קליניים בתחומי האונקולוגיה, קרדיו-וסקולר, מערכת העצבים המרכזית (CNS) והגסטרואנטרולוגיה (GI); עם זאת, גם פיתוחים מוקדמים (השלב הפרה-קליני) של תרופות לטיפול במחלות הקשורות במערכת העצבים המרכזית יכולים לעניין חברות קוריאניות גדולות. מעבר לסיוע בשת"פ בין חברות פארמה ישראליות וקוריאניות, Shizim אף מקשרת בין חברות ציוד רפואי ישראליות שסיימו את הפיתוח ומעוניינות בהסכמי הפצה בקוריאה.