"החברות הישראליות חלשות בייצור בכמויות גדולות. אנחנו יכולים לעזור להן"

סאטיש מהאנטי, מנהל תחום הפיתוח העסקי בחברת הפארמה ההודית ד"ר רדיס, חושב שישראלים והודים הם שותפים מושלמים "אפשר לקצר את תהליךהחדרתהמוצר לשוק על ידי אאוטסורסינג"

לצילום של הכתבה בעיתון

גלי וינרב
גלובס
18/2/07

חברת ד"ר רדיס ההודית מוכרת אולי למשקיעים העוקבים אחרי חברת טבע בתור "ההודים המעצבנים האלה". ד"ר רדיס היא, בין יתר עיסוקיה, חברת התרופות הגנרית הגדולה בהודו (וחברת הפארמה השנייה בגודלה במדינה זו) ומתחרה לא גדולה, אבל מציקה, לענקית הגנריקה הישראלית. לאחרונה היא אף רכשה את חברת בטאפארם הגרמנית בה התעניינה טבע, והגיעה מספר פעמים לפניה לשיווק תרופות גנריות לשוק.

"אנחנו כמו טבע קטנה, הם האח הגדול שלנו", אומר היום סאטיש מהאנטי, מנהל הפיתוח העסקי של החברה. "יש לנו שת"פ עם טבע לצד התחרות איתם. אנחנו נותנים שירותים לטבע בכל מה שהם מבקשים. זוהי רק דוגמא אחת לכך שההודים והישראלים יכולים להשלים אלו את אלו בצורה מצוינת".

ד"ר רדיס מחולקת לארבע חטיבות. מהאנטי נמצא בישראל כעת כנציג של חטיבת השירותים והייצור של החברה, המעוניינת להציע לחברות הישראליות להשתמש בשירותי ה-scale up של החברה, כלומר ביכולותיה להפוך מוצר מעבדה למוצר הניתן לייצור מסחרי, לקראת ניסויים קליניים. המחלקה הזו מציעה לחברות שני סוגי שיתופי פעולה. האחד הוא אאוטסורסינג קלאסי - תשלום עבור שירותי פיתוח וייצור. השני הוא מסלול של פיתוח משותף, בו ד"ר רדיס תבצע את שירותי ה-scale up בתמורה לזכויות להפצת התרופה בהודו. "כך יכול השותף הישראלי להרוויח באותה הזדמנות מפיץ חזק מאוד בשוק ההודי", אומר מהאנטי.

במקביל, ממשיך מהאנטי גם לפקוח עיניים לכיוון שיתופי פעולה המתאימים ליתר המחלקות של החברה, המחלקה הגנרית, מחלקת ייצור חומרי הגלם ומחלקת התרופות הממותגות (תרופות אתיות או תרופות גנריות שהתווסף להם 'איזה-שהוא ייחוד). דוגמא לשת"פ שכבר יצרה חטיבת התרופות הממותגות עם גורם ישראלי, הוא ההסכם שנחתם לאחרונה בין ד"ר רדיס לבין חברת פואמיקס הישראלית, לפיתוח תרופה לפסוריאזיס, המבוססת על מולקולה גנרית בשילוב טכנולוגיית הקצף הייחודית של פואמיקס. ד"ר רדיס שילמה לחברה סכום ראשוני של מספר מיליוני דולרים במסגרת ההסכם.

גישה לספקיות
בביקור הנוכחי ובביקור שערך בישראל לפני כמה חודשים, נפגש מהאנטי עם החברות תרו, ביוליין RX, די-פארם, פארמוס, פרוטאלוג'יקס, כן-פייט ואחרות. מחר ישתתף בכנס שעורך מכון הייצוא יחד עם חברת Shizim, המייצגת בישראל את ד"ר רדיס במסגרת מיזם ה-Life Science Accelerator, שהוקם, לדברי Shizim, כדי לתת לחברות מדעי החיים הישראליות גישה לספקיות השירות המובילות ברחבי העולם.

בכנס ישא מהאנטי דברים לגבי חשיבותה של המהירות בפיתוח מוצרים לתחום מדעי החיים, ובתשובה שנותנות החברות ההודיות לעניין.

"ישראל היא במקום השביעי מבחינת מספר חברות הביוטק והפארמה החדשות המוקמות בכל שנה, ויש בה מספר חברות מבטיחות ביותר. עם זאת, החברות הישראליות הן בדרך כלל ממומנות בחסר, וחסרות ניסיון בייצור".

לדבריו, אצל ההודים המצב הוא בדיוק הפוך. החדשנות היא ממוצעת אך נוצר ניסיון רב במעבר מייצור מעבדתי למסחרי במהירות, ביעילות ובמחירים זולים. "היום נדרשות 15 שנים כדי להביא מוצר לשוק. הפטנט לא הרבה יותר ארוך מזה, וחלון הזמן הקצר של הבלעדיות מקטין את הכדאיות של השקעה בחברה צעירה. אנחנו מציעים לקצר את התהליך על ידי אאוטסורסינג ולהגדיל את הסיכויים שהחברה תשרוד".

" כמי שפועל בשוק הזה בכל העולם, מה דעתך על תעשיית הביומד הישראלית?

"הישראלים מקבלים החלטות במהירות רבה וזה יתרון עצום בתעשייה שבה לחץ הזמן הוא כל כך חזק. הטכנולוגיה בישראל במכוני המחקר ובאוניברסיטאות היא מאוד מתקדמת. אולי רק ארצות סקנדינביה ואוסטרליה מתקדמות יותר מכם. הסיכון היחיד לתעשייה הביומד הישראלית הוא ריבוי החברות העוסקות בתחום אחד או במוצר אחד, במקום במגוון של מוצרים במספר תחומים".

למידע נוסף על שירותי ד"ר רדיס.
לצילום של הכתבה מעיתון גלובס.