השקעות בישראל במניות מדעי-החיים בצל משבר האשראי

ד"ר סיגל כץ*

נכון, משבר הסאב-פריים האמריקאי הפך למשבר אשראי כלל עולמי אשר פגע בצריכה הפרטית וביכולתן של החברות להמשיך בצמיחה הן בהיבט הדלדלות ברמת הביקושים והן בהיבט של יכולתן של החברות לממן את הנכסים אשר מהם הן מפיקות את הכנסותיהן.

מהו היקף הפגיעה הריאלית אשר ממנו עלולות לסבול חברות תחום מדעי החיים עם התרחבות המשבר?

ערכן הכלכלי של חברות תחום מדעי החיים הגדולות אינו מושפע ממחזוריות כלכלית. ה"שוק" שבו פועלות החברות הללו מתקיים ברובו תחת כיסויים ביטוחיים פרטיים ו/או ממשלתיים ולכן אינו תלוי בכוח הקנייה של הפרט בעתות האטה כלכלית. זאת ועוד, ההוצאה הכספית של משקי הבית על בריאות תושפע פחות, באופן משמעותי, לעומת הוצאות כספיות אחרות.
הפוטנציאל המסחרי של חברות מחקר ופיתוח (מו"פ) בתחום מדעי החיים תלוי בהתקדמות הפיתוח, ולא ברמת הצריכה הפרטית. במקביל, ה"לקוחות" של אותן חברות פיתוח - חברות הפארמה הגדולות ממשיכות לרכוש חברות מו"פ קטנות על מנת להעשיר את ה- pipeline (צנרת פיתוח התרופות) במטרה לשמור על יתרון תחרותי בכלל, ובעיקר על רקע פקיעת פטנטים וכניסת תרופות גנריות. למעשה, "שיתופי פעולה ורכישות של חברות סטארט-אפ מהוות רבע עד שליש מהפייפליין של החברות הגדולות" (אנדרו בטי, מגזין פורבס). הסיכון הריאלי אשר ממנו סובלות בעת זו חברות המו"פ הוא ביכולתן לגייס הון להמשך פעילותן. אולם גם בעת זו עדיין אנו עדים לגיוסים בשוק הישראלי כדוגמת קסניה, קמהדע, ביוקנסל, בי.אס.פי, אבוג'ן ועוד.

מדוע אם כן ירידות השערים במניות תחום מדעי החיים חדות יותר?

בשווקים בוגרים דוגמת ארה"ב (תחום הביוטק בנאסד"ק חגג לא מכבר 30 שנה להיוסדו) ניתן לראות שבתקופות תנודתיות דווקא מדד הביוטק של הנאסד"ק יורד פחות ממדד הנאסד"ק תנודתי פחות ומבודד יותר בהתנהגותו. אנליסטים בארה"ב מכנים את התופעה "השקט של מניות הביוטכנולוגיה בסערת השוק ".

עם הבנת המשקיעים את מלוא חומרתו ועומקו של משבר האשראי בתחילת השנה, ירד מדד הנאסד"ק-ביוטק פחות ממדד הנאסד"ק הראשי לאורך כל התקופה מתחילת השנה ועד ימים אלה. ולראיה, התנהגות מדד הביוטק של הנאסד"ק תואמת את הרציונל שהוצג שלעיל.

התנהגות מדד הנאסד"ק-ביוטק מול מדד הנאסד"ק הראשי במשך 12 חודשים:

אז מדוע אצלנו המצב שונה?

חשוב להבין כי אמנם תחום הביוטק בשוק ההון הישראלי נמצא עדיין בחיתוליו, אך מתפתח בקצב מרשים, אם עד לפני כשנתיים נסחרו חברות בודדות בבורסה כיום ניתן למנות למעלה מ-35 חברות. למרות גילו הצעיר, הצליח שוק הביוטק להפיק עסקאות אקזיט ושיתופי פעולה עם חברות פארמה גדולות -
דיסק-או-טק,חברה המפתחת מוצרים אורטופדיים, נרכשה בסכום כולל של 240 מיליון דולר ע"י קייפון בדצמבר 2006.
בנוסף, נזכיר את רכישת קולבאר הפועלת בתחום הנדסת הרקמות על ידי ג'ונסון & ג'ונסון תמורת 160 מיליון דולר ואת עיסקת הענק לרכישת זכויות על מסחור תרופות כאשר פייזר הודיעה בשנה שעברה כי תרכוש זכויות על גן הגורם לעיוורון שגילתה QBI. היקף העיסקה הוערך בכ-800 מיליון דולר לפי אבני דרך שנקבעו.
עסקת ענק נוספת שהתרחשה בסוף 2006 - GSK חברת הפארמה הגדולה ביותר באירופה התקשרה עם אפיקס בעיסקה שהיקפה עד 1.2 מיליארד דולר לשיתוף פעולה בפיתוח ושיווק ארבע תרופות אתיות, בהן תרופה לטיפול באלצהיימר.

אם כן, האם כדאי להשקיע בתחום הביוטק בעת זו??

הירידות במחירי מניות תחום מדעי-החיים בבסיסה נובעת מסנטימנט תפיסתי ומהחשש בנוגע ליכולתן לממן את עצמן תחת ברזי האשראי וההון היבשים, ולא משינוי בפוטנציאל המסחרי של החברות. לפיכך, משקיעים לזמן ארוך אשר יבצעו את הבדיקות המתאימות יצליחו למצוא בתחום חברות בעלות פוטנציאל להצפת ערך של עשרות ואף מאות אחוזים במחירי רצפה.

* הכותבת הינה יועצת מדעית בחברת כלל פיננסים חיתום בע"מ