החוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט-1959 (להלן: "החוק" או "חוק העידוד" או "החוק לעידוד השקעות הון") כשמו כן הוא, מטרתו העיקרית היא עידוד השקעות של הון במיזמים בישראל. מטרה זו אף מנוסחת בסעיף 1 בו:

"מטרת חוק זה היא משיכת הון לישראל ועידוד יוזמה כלכלית והשקעות הון-חוץ והון מקומי ..."

החוק לעידוד השקעות הון עבר עם השנים עשרות תיקוני חקיקה, כאשר התיקון העיקרי במהלך השנים האחרונות הינו תיקון מספר 60, אשר נכלל בחוק ההסדרים לשנת הכספים 2005 ואשר אושר בכנסת ביום 22/3/05 (להלן: "התיקון").

אחד השינויים העיקריים במסגרת התיקון הינו מתן אפשרות לכל חברה הרואה עצמה עומדת בתנאי החוק ליהנות מהקלות המס המוקנות בהתאם להוראותיו של החוק, וזאת אף ללא קבלת אישור על כך ממרכז ההשקעות או מרשות המסים. כידוע, עד לתיקון כל מי שביקש להחיל על הכנסותיו את הוראות חוק העידוד היה חייב להגיש בקשה למנהלת מרכז ההשקעות אשר היתה דנה ומחליטה האם ובאילו תנאים לאשר את הבקשה.

בעקבות התיקון כאמור, כל חברה זכאית ורשאית לבחון את עמידתה בתנאי החוק וליהנות מהטבות המס המוקנות על פיו. לשון אחר, בעקבות התיקון כל נישום אשר רואה עצמו כעומד בהוראות ובתנאים המפורטים בחוק, יכול להחיל על הכנסותיו את הוראות החוק, וכתוצאה מכך יכול ליהנות מההטבות הנגזרות מתוכו, לגבי אותן ההכנסות שהפיק תוך כדי עמידה בהוראות ובתנאי החוק.

בתיקון נקבעו מספר תנאים, שהמעונין ליהנות מהוראות החוק לעידוד השקעות הון צריך לעמוד בהם. ראשית, על המבקש להחיל על הכנסותיו את הוראות החוק להוכיח כי הוא בעליו של "מפעל בר-תחרות התורם לתוצר המקומי הגולמי", ובמה דברים אמורים. המחוקק בחר להעניק את ההטבות הגלומות בחוק העידוד לאותן אוכלוסיות בהן ראה מנוע צמיחה למשק הישראלי. המחוקק בחר להעניק את ההטבות ל"מפעל תעשייתי" אשר "עיקר פעילותו הוא בתחום ביוטכנולוגיה או ננוטכנולוגיה, וניתן על כך אישור מאת ראש המינהל למחקר ופיתוח תעשייתי", וכן ל"מפעל תעשייתי" שהוא מוטה ייצוא.

ראוי לציין, כי לאור העובדה, כי המחוקק החליט להיטיב עם אוכלוסיית העסקים מוטי הייצוא, נקבע בתיקון, בין היתר, שהוראות חוק העידוד להשקעות הון תחולנה גם לגבי "קבלני משנה" המייצרים מוצר המהווה רכיב במוצרים של אותם יצואנים (להלן: "קבלני המשנה"). הווה אומר, קבלני המשנה, יכולים, אם יעמדו בתנאים נוספים המנויים בחוק ובתקנות, ליהנות מההטבות המוקנות בחוק לעידוד השקעות הון. קרי, אותם נישומים אשר מייצרים מוצר המהווה רכיב במוצר של נישום אחר אשר מחיל את הוראות חוק העידוד על הכנסותיו, יוכלו גם הם ליהנות מהוראות חוק העידוד ולהחיל את הוראותיו על הכנסותיהם, למרות ועל אף שהכנסותיהם אינן נובעות מיצוא באופן ישיר, אלא באופן עקיף.

המחוקק אף בחר לנסות ולהגדיר מהו "מפעל תעשייתי" – "מפעל בישראל שעיקר פעילותו בשנת המס היא פעילות ייצורית". ובכן, הגדרה זו מכילה מונח נוסף "פעילות ייצורית", גם כאן בחר המחוקק לנסות ולהגדיר מהי בעיניו אותה "פעילות ייצורית", וכך הוא קבע: "לרבות ייצור מוצרי תוכנה ופיתוח, וכן מחקר ופיתוח תעשייתי בעבור תושב חוץ…". מכל האמור לעיל, ניתן להבין כי חוק העידוד בה לסייע לאותם מפעלים תעשייתיים מוטי יצוא, וכן לאותם מפעלים תעשייתיים שעיקר פעילותם היא בתחומי הביוטכנולוגיה או הננוטכנולוגיה (אף אם טרם הגיעו לשלב היצוא).

תנאי נוסף ומהותי שעל המעונין להחיל את הוראות חוק העידוד לעמוד בו הינו התנאי של "השקעה מזערית מזכה". התנאי קובע, כי על מפעל תעשייתי חדש להשקיע ברכישת נכסים יצרניים לפחות 300,000 ש"ח לאורך תקופה זמן שתנוע בין שנתיים לשלוש שנים המסתימת בשנה בה הוא בחר להחיל את הוראות חוק העידוד על הכנסותיו. לגבי מפעל תעשייתי שאינו חדש יש להשקיע ברכישת נכסים יצרניים בהתאם ל - % שנקבע בחוק, ואולם בתנאי שהשקעה זו לא תפחת מהסך של 300,000 ש"ח.

כאמור, ישנן עוד הוראות נוספות ותנאים נוספים אותם יש לקיים כדי לעמוד בדרישות חוק העידוד, מילוי כל ההוראות והתנאים הינו תנאי הכרחי לשם עמידה בזכאות ליהנות מההטבות המנויות בחוק העידוד, אך קצרה היריעה ברשימה זאת להכיל את כל אותן הוראות ותנאים. וכעת נפנה להטבות המוקנות לחברה ולבעלי מניותיה.

ובכן, ההטבות הגלומות ביישום הוראות חוק העידוד באות לידי ביטוי בהקטנת נטל המס ברמת החברה וכן ברמת משיכת הרווחים מהחברה על ידי בעלי המניות. ברמת העיקרון ישראל חולקה לשלושה אזורים, וכך יוצא שתקופת ההטבות המוענקת לחברה הינה בהתאם למיקומה בארץ.

לגבי הטבות במס הכנסה ברמת החברה, ההטבות הינן כדלקמן: חברה הממוקמת באזור פיתוח א' תוכל ליהנות מפטור ממס הכנסה לתקופה של 10 שנים (!), חברה הממוקמת באיזור פיתוח ב' תוכל ליהנות מפטור ממס הכנסה לתקופה של 6 שנים ובשנה השביעית תשלם מס הכנסה בשיעור של 25%, ואילו חברה הממוקמת באזור אחר תוכל ליהנות מפטור ממס לתקופה של שנתיים ולאחריהן במשך 5 שנים תשלם מס הכנסה בשיעור של 25%.

ברמת בעלי המניות הטבת המס באה לידי ביטוי בשיעור המס שיש לשלם בגין הדיבידנד המחולק מאותן הכנסות שזכו להטבות במס. בעלי המניות יחויבו בשיעור מס של 15% בלבד, במקום מס בשיעור 25% בגין דיבידנד המחולק מהכנסות רגילות שלא זכו להטבת המס המוקנית בחוק העידוד.

ראוי לציין, כי דיבידנד שיחולק מהכנסה מוטבת בשנים בהן הכנסת החברה היתה פטורה ממס יחייב תשלום מס הכנסה, ברמת החברה, בגין אותה הכנסה.

ובכן, כפי שתיארתי לעיל בקליפת האגוז את הוראות חוק העידוד וההטבות המוענקות על-פיו, ניתן לראות כי חוק העידוד עשוי לסייע ולהיטיב עם אותן אוכלוסיות שעשויות להיכנס בשעריו, ואולם כתמיד, יש לתכנן את הפעולות בצורה שקולה ונבונה וזאת כדי ליהנות מהיתרונות הגלומים ביישום נכון ומושכל של הוראות חוק העידוד.

אשמח לעמוד לרשותכם בכל שאלה ו/או סוגיה שתתעורר.

יוסי קורן, עו"ד (רו"ח) Y.KOREN@SHIBOLET.COM
שותף מחלקת מסים
שבלת, ישראלי, רוברטס, זיסמן ושות'
ביחד עם משה צ.נאמן, בן ארצי ושות'